גבר מנהל רומן מחוץ לנישואין. במערכת היחסים בינו לבין פילגשו הייתה הסכמה שאין בקשר ביניהם כדי להביא ילדים לעולם. ואולם, הפילגש נכנסה להיריון, מסרבת לבצע הפלה ועתה מגישה בשם הילד המשותף תביעת מזונות. האם טענת הגבר, כי הפילגש "גנבה את זרעו" עשויה לפטור אותו מתשלום מזונות ילדו?החוק לתיקון דיני המשפחה מזונות קובע, כי אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הוראות הדין האישי החל עליו. דין אישי, במקרה שהאב יהודי, הוא המשפט העברי, הקובע, כי אב חייב חובה אבסולוטית במזונות ילדיו עד גיל 6. בפסיקה נקבע, כי ככל שהקטין בו יש לטפל הינו בגיל צעיר יותר, גובה הפסיקה יהיה גבוה יותר. כיום, פסיקת בתי המשפט מתחשבת גם ביכולתה הכלכלית של האם בקביעת גובה המזונות. בית המשפט העליון קבע, כי בהערכת המזונות שעל האב לשלם לילדיו מעבר לצרכיהם ההכרחיים, יש ליתן משקל להכנסות הצדדים, כאשר הכנסותיה של האשה ישפיעו על היקף חובתו של האב. חשוב להדגיש, כי פסיקת בתי המשפט אינה עושה אבחנה בין ילדים הנולדים במסגרת נישואין לבין ילדים שנולדו מחוצה להם.ואולם, נשאלת השאלה, האם החלטה של הפילגש שלא לבצע הפלה פוטרת את האב ממזונות ילדיו?ההלכה הפסוקה קובעת, שילדים אינם כבולים להתנהגות הוריהם ו/או הסכמתם בכל הקשור למזונותיהם. כך, למשל, ילדים אינם כבולים להחלטות הוריהם אם להביא ילדים אם לאו. בתי המשפט שומרים ומגינים על זכויות ילדים להגיש תובענה נפרדת למזונותיהם. מכאן אנו למדים שאין כלל רלוונטיות להחלטות ההורים בינם לבין עצמם לעניין החיוב במזונות הילדים.הנה כי כן, במישור דיני מזונות הקטינים חובתו של האב לזון את ילדיו עד גיל 6 הינה אבסולוטית ואין רלוונטיות לטיב מערכת היחסים בינו לבין פילגשו או להסכמות שהיו ביניהם. ואולם, כבוד השופט פאול שטרק מבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב קובע בפסק דינו, כי אולי תרופתו של האב יכולה להימצא במישור דיני החוזים, שהרי התנהגות האם והבטחותיה, כי לא תיכנס להיריון וסירובה לבצע הפלה – יכולה להביא למסקנה, כי דווקא האם צריכה לשאת בתוצאות התנהגותה. יכול להיות שבמסגרת תביעה חוזית נגד האם, יצליח האב לשכנע את בית המשפט, כי הוא הסתמך על הפילגש לשאת בעצמה בנטל הכלכלי של גידול הילד ואף בהימנעות המכוונת מהפלה יש אמירה – כי האם לוקחת על עצמה את כל הכרוך בגידול הילד או לפחות לשאת ברוב המכריע של מזונותיו.